Peah
Daf 12a
משנה: אַמַּת הַמַּיִם שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִיקָּצֵר כְּאַחַת רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מַפְסֶקֶת וְכָל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַבָּקָר יָכוֹל לַעֲבוֹר בְּכֵלָיו הוּא נוֹתֵן פֵּיאָה אַחַת לַכֹּל.
Traduction
Le cours d’eau sert de séparation entre deux champs, selon R. Juda, s’il est d’une largeur telle que l’on ne puisse pas, en se plaçant au milieu, moissonner à la fois les 2 rives, sans se déranger. Si au milieu des champs il y a des hauteurs tellement escarpées qu’on peut les couper à la hache (134)Expression prise dans (Is 7, 25). Comp. Frankel, (Darkhéla-Mischna, 4, 43), et fussent-elles inabordables au bœuf muni d’instruments aratoires, le champ n’en est pas divisé, et il suffit de donner une seule fois la pea pour le tout.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת. שאם עומד בצד הזה אינו יכול לקצור בצד השני עד שיעמוד באמצע וקוצר מכאן ומכאן:
ר''י אומר מפסקת. הואיל והיא רחבה כל כך שצריך לעמוד באמצע ולקצור מב' צדדיה אבל אם עומד בצד הזה וקוצר בצד השני אינה מפסקת והלכה כר' יהודה:
וכל ההרים אשר במעדר יעדרון. כלומר שההר זקוף וצריך לחפור ולחרוש בו בכלי ברזל שחופרים בו את הקרקע מפני שאין הבקר וכליו יכולין לעבור שם ואם הוא עומד בין שתי השדות אינו מפסיק אע''פ שאין הבקר יכול לעבור בו בכליו הואיל ויכול לעדור אותו במעדר ונותן פאה אחת לכל:
משנה: הַכֹּל מַפְסִיק לִזְרָעִים וְאֵינוֹ מַפְסִיק לְאִילָן אֶלָּא גֶּדֶר. וְאִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ אֵינוֹ מַפְסִיק אֶלָּא נוֹתֵן פֵּיאָה לַכֹּל. וְלֶחָרוּבִין כָּל הָרוֹאִין זֶה אֶת זֶה. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל נוֹהֲגִין הָיוּ בְּבֵית אַבָּא נוֹתְנִין פֵּיאָה אַחַת לַזֵּיתִים שֶׁהָיוּ לָהֶן בְּכָל הָרוּחַ וְלֶחָרוּבִין כָּל הָרוֹאִין זֶה אֶת זֶה. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ אַף לֶחָרוּבִין שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל הָעִיר.
Traduction
Tout cela sert de séparation entre les champs ensemencés; mais entre les plantations d’arbres, il faudrait comme division un mur (d’au moins 10 palmes de haut); et même cette dernière séparation est annulée si, par dessus le mur, les branchages des arbres (137)Cette expression se retrouve dans (Jg 3, 26). Comp. Ci-après, (Kilayim 3, 5) s’entremêlent, et l’on donne une pea pour le tout. Les caroubiers (140)Ils sont très élevés. V. (Baba Batra 2, 7) doivent être comptés comme réunis (pour ne donner qu’une pea) dès que d’un arbre on peut voir l’autre (141)C'est qu'apparemment ils sont toujours séparés par un grand intervalle. (malgré toutes les séparations). R. Gamliel dit: chez mon père, on avait l’habitude de donner spécialement la pea pour chaque côté d’oliviers plantés et une autre pour tous les caroubiers placés en vue les uns des autres. R. Eliézer, fils de Sadok, dit au nom de ce dernier qu’une pea suffit pour tous les caroubiers qui se trouvaient dans la ville.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הכל מפסיק לזרעים. הכל לאתויי הא דריש לקיש דלעיל:
אלא גדר. גבוה עשרה טפחים ובשאר אילנות מיירי ולאפוקי חרובין וזתים כדתנן במתני' דלקמן:
ואם היה שער כותש. שענפי האילן מעורבין זה עם זה וכשער ונוגעין בגדר על גבו כדמפרש בגמ':
מתני' ולחרובין כל הרואין זא''ז. כל זמן שהעומד אצל א' מן האילנות יכול לראות האילן האחר אע''פ שיש ביניהן גדר אינו מפסיק ונותן פאה אחת מאילן זה על חבירו:
לזתים שהיו להם בכל רוח. על כל הזתים שהיו להם לצד מזרחה של עיר היו ניתנים פאה אחת ופאה אחת לזתים שהיו להם בצד מערבה וכן לד' רוחות.
אף לחרובין שהיו להם בכל העיר. אע''פ שלא היו רואין זא''ז לא היו נותנים כ''א פאה אחת לכולן והלכה כר''ג ולא כר''א בר' צדוק שאמר משמו:
הלכה: הֲווֹן בְּעִי מֵימָר וְלָא פְלִיגִין. אַשְׁכַּחַת תַּנִּי אַמַּת הַמָּיִם הַקְּבוּעָה הֲרֵי זוּ מַפְסֶקֶת.
Traduction
On semblait vouloir dire que l’avis de R. Juda n’est pas contesté par ses collègues, mais l’on a trouvé un enseignement qui dit (135)Torath Cohanim, ou Midrash sur le (Lv 19).: un cours d’eau fixe sert de séparation (R. Juda y met une condition différente, celle d’être trop étendue pour que, du milieu, on puisse moissonner les deux rives).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הוון בעי מימר ולא פליגין. היו בני הישיבה רוצין לומר דלא פליגי תנאי עליה דר' יהודה דודאי עם הת''ק דמתני' דלעיל דקתני השלולית דמפסקת לא פליג אלא דעלה מפרש ר' יהודה דהשלולית והיינו אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת היא שמפסקת:
אשכח תני. חדא ברייתא אמת המים הקבועה ה''ז מפסקת ומדלא קפידא לא שתהא קבועה ונמשכת ש''מ דהאי תנא דברייתא פליג עליה דר' יהודה וס''ל דכל שהיא קבועה אע''פ שיכולה להקצר כאחת מפסקת:
הֲווֹן בְּעִי מֵימָר מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי יוּדָה בְּעוֹמֵד מִצַּד אֶחָד וְאֵינוֹ יָכוֹל לִקְצוֹר מִצַּד הַשֵּׁנִי אֲבָל אִם הָיָה עוֹמֵד בְּאֶמְצַע וְקוֹצֵר מִיכַּן וּמִיכַּן אֵינוֹ מַפְסִיק. אַשְׁכָּח תַּנִּי וּפְלִיג הָיָה עוֹמֵד בְּאֶמְצַע וְקוֹצֵר מִיכַּן וּמִיכַּן מַפְסִיק מִצַּד אֶחָד אֵינוֹ מַפְסִיק.
Traduction
Ensuite, on paraissait admettre selon R. Juda, qu’au cas où celui qui se tient d’un côté ne pourrait pas atteindre la rive opposée pour la moissonner, il y avait séparation et que si, en étant placé au milieu, on peut moissonner les deux côtés, le cours d’eau ne compterait pas comme séparation; or, on a trouvé dans ce même enseignement l’avis contraire, à savoir si en étant placé au milieu on peut moissonner des deux côtés, la séparation a lieu; mais elle n’a pas lieu si en étant placé d’un côté on ne peut pas moissonner la rive opposée (et si c’est seulement possible en se tenant au milieu).
Pnei Moshe non traduit
הוון בעיי מימר. השתא מפרש לה להא דר' יהודה דהוי ס''ד דבני הישיבה לפרש מן מה דאמר ר' יהודה שאינה יכולה להקצר כאחת סתם ולא מחלק במידי:
בעומד מצד אחד ואינו יכול לקצור מצד השני אבל אם היה עומד באמצע וקוצר מיכן ומיכן אינו מפסיק. כלומר דלא תידוק מינה הא אם עומד באמצע ויכול לקצור מכאן ומכאן דמפסיק אלא אפי' בכה''ג שאם היה עומד באמצע יכול הוא לקצור מיכן ומיכן אעפ''כ אינו מפסיק משום דבעינן שתהא רחבה ביותר שאף אם הוא עומד באמצע אינו יכול לקצור מכאן ומכאן ואז אינה יכולה להקצר כאחת מיקריא ומפסקת דהא ר' יהודה סתמא קאמר. כך היה ס''ד דבני הישיבה:
אשכח תני ופליג. אשכחן ברייתא בתוספתא דמפרש לה בהדיא למילתיה דר' יהודה ופליגא על הא דהוון בעון מימר:
היה עומד באמצע. דברו ר' יהודה בתוספתא דפ''ק הן דקתני התם גבי דברים המפסיקין אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת א''ר יהודה אם עומד באמצע וקוצר מכאן ומכאן מפסיק ואם לאו אינו מפסיק. אלמא דאם צריך הוא לעמוד באמצע ולקצור מכאן ומכאן אינה יכולה להקצר כאחת קרינן לה ולא אתא אלא לאפוקי שאם עומד מצד אחד ויכול הוא לקצור מצד השני שאז מקרי יכולה להקצר כאחת ואינה מפסקת:
חִייָא בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָיָה שָׁם סֶלַע עַל פְּנֵי כָּל שָׂדֵהוּ אִם עוֹקֵר הוּא אֶת הַמַּחֲרֵישָׁה מִצַּד זֶה וְנוֹתְנוֹ מִצַּד זֶה מַפְסִיק. מִצַּד אַחֵר אֵינוֹ מַפְסִיק. וְהָתַנִּי מַדְרֵגוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים נוֹתֵן פֵּיאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. פָּחוֹת מִיכֵּן נוֹתֵן מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. וּפָחוֹת מִיכֵּן אֵינוֹ עוֹקֵר אֶת הַמַּחֲרֵישָׁה מִצַּד זֶה וְנוֹתְנוֹ מִצַּד זֶה. אֲפִילוּ פָּחוֹת מִיּכֵן עוֹקֵר הוּא. לָא אֲתִינָן מִיתְנֵי עֲשָׂרָה אֶלָּא בְגִין סוֹפָהּ שֶׁאִים הָיוּ רָאשֵׁי מַדְרֵיגוֹת מְעוּרָבִין שֶׁהוּא נוֹתֵן מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.
Traduction
Hiya b. Ada dit au nom de R. Simon ben Lakish: Si un roc couvre toute la surface du champ et que, pour cultiver, il faut transporter la charrue d’un côté du roc opposé, il peut servir de séparation; mais si l’on peut y arriver par un côté (s’il y a un passage praticable pour la charrue), le champ n’est pas interrompu. Mais n’a-t-on pas enseigné (136)Tossefta, sur Pea 1: ''pour des terrains montagneux, composés de pentes ayant chacune dix palmes de hauteur, elles sont distinctes et l’on donne qu’une pea pour tout''. Or, si la pente est plus petite, n’en faut-il pas moins déplacer la charrue? (Pourquoi donc exiger une hauteur de dix palmes?) C’est vrai, et dans cet enseignement il n’est question d’une hauteur de dix palmes qu’en raison de ce qui se trouve dit à la fin: ''Si les extrémités des haies se joignent, on ne donne qu’une pea pour le tout'' (si même, en ce cas, il y a dix palmes, on considère les sillons divers comme réunis).
Pnei Moshe non traduit
אם עוקר הוא את המחרישה. אם הוא צריך לעקור את המחרישה כשחורש מצד זה ואינו יכול לחרוש לצדה האחר עד שמגביה את המחרישה ונותנה מצד זה מפסיק אבל מצד אחד כלומר שאינו צריך לעקור ולהגביה המחרישה שהסלע אינו גבוה כל כך ויכול הוא לחרוש בתכיפה אחת לצד השני אינו מפסיק:
והתני. בתוספתא שם:
מדרגות. מקומות זקופין בארץ כמדריגות שהן גבוהות עשרה טפחים מפסיקין ונותן פאה מכאו''א:
פחות מכאן. ומשמע הא פחות מכאן אינו מפסיק ונותן פאה אחת על הכל ואמאי:
ופחות מיכן אינו עוקר את המחרישה וכו'. בתמיה וכי אע''פ שאינם גבוהות עשרה טפחים א''צ הוא לעקור את המחרישה מצד זה לצד זה ואפ''ה אינו מפסיק וקשיא לר''ל:
אפי' מפחות מיכן עוקר הוא. כלומר דמשני לעולם בעוקר תליא מילתא כדר''ל ואפי' בפחות מיכן מפסיק והא דקתני גבוהות עשרה טפחים לא אתינן מיתני עשרה אלא בגין הסיפא דקתני התם שאם היו ראשי שורות שבמדריגות מעורבין שהוא נותן פאה מאחת על הכל וקמ''ל דאפי' הן גבוהות עשרה מ''מ בראשי שורות מעורבין כאחת הן חשובין:
רִבִּי זְעִירָא בְּעִי כְּמַה דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר 12a הִתְחִיל עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וַאֲפִילוּ הֵבִיאָה שְׁלִישׁ פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּיאָה. כֵּן רִבִּי מֵאִיר אָמַר הִתְחִיל עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וַאֲפִילוּ הֵבִיאָה שְׁלִישׁ פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּיאָה.
Traduction
R. Zeira se demandait si l’analogie continue; et puisque R. Juda dit que si l’on a commencé de faucher le champ avant la production d’un tiers on peut continuer lorsque ce tiers même est produit, avec dispense de donner aux pauvres les parts légalement dues pour le glanage, les épis omis et la pea, R. Meir exprime exactement la même opinion et les mêmes dispenses (il y a égalité pour le pâturage et la séparation de la pea).
Pnei Moshe non traduit
ר' זעירא בעי. עלה על הא דאמר בשם ר' אלעזר לפרושי מילתייהו דר''מ ור''י דבקצירה שיש בה חיוב פאה תליא מלתא ומוקי לה להא דר''מ במתני' דלאחר שהביאה שליש איירי וכן להא דמדייק לר' יהודה דמתיר לקצור עד שלא הביאה שליש אבל אם הביאה שליש אסור ומטעמא דקצירה דכה''ג מקרי קצירה לענין חיוב פאה וכדלעיל ור' זעירא משמיה דנפשיה הקשה ע''ז דמנ''ל לר''א הא אימא דלא תלינן כלל דינא דהקוצר לשחת בדינא דחיוב פאה לא לר''מ ולא לר' יהודה אלא כמה דר' יהודה אמר התחיל עד שלא הביאה שליש דמתיר הוא לקצור קודם לעומר משום דקצירה לשחת לאו קצירה היא ואפילו הביאה שליש פטור וכו' וכלומר דאם קוצר לשחת הוא אפי' היה קוצר משהביא שליש היה פטור מכל אילו דאין פאה למה שקוצר לבהמה וכיון שכן הוא לא שייך למיתלי דין דמתני' בקצירה דחיוב פאה אלא דר''י ס''ל התם דלא התירו לקצור אף לבהמה אלא בזמן דהך קצירה אינה ראויה אלא לבהמה והיינו עד שלא הביאה שליש וכן נמי לר''מ אמרינן התחיל עד שלא הביא שליש וכו' כלומר לענין פאה וכל הני לעולם פטור הוא כל זמן שקוצר לשחת בין קודם שלא הביא שליש בין לאחר מיכן אלא דר''מ במתני' לא איירי אלא בקוצר לשחת עד שלא הביא שליש והשתא לא תקשי נמי לר''מ דברייתא דקתני הכל מודים וכו' דהתם בלאחר שהביאה שליש איירי והלכך לענין הפסק לא הוי הפסק אא''כ חרש ומתני' בשלא הביאה שליש:
Peah
Daf 12b
משנה: הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ מִין אֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שְׁתֵּי גֳרָנוֹת נוֹתֵן פֵּיאָה אַחַת. זוֹרְאָהּ שְׁנֵי מִינִין אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה גוֹרֶן אַחַת נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵּיאוֹת. הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים עֲשָׂעָן גוֹרֶן אַחַת עוֹשֶׂה גוֹרֶן אַחַת נוֹתֵן פֵּיאָה אַחַת. שְׁתֵּי גֳרָנוֹת נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵּיאוֹת. מַעֲשֶׂה כְּשֶׁזָּרַע רִבִּי שִׁמְעוֹן אִישׁ הַמִּצְפָּה לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְעָלוּ לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְשָׁאֲלוּ. אָמַר נָחוּם הַלִּיבֶּלָּר מְקוּבָּל אֲנִי מֶרִבִּי מִייַשָׁא שֶׁקִּיבֵּל מֵאַבָּא שֶׁקִּיבֵּל מִן הַזּוּגּוֹת שֶׁקִּיבְּלוּ מִן הַנְּבִיאִים הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי בְּזוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ שְׁנֵי מִינִי חִיטִּים אִם עֲשָׂעָן גּוֹרֶן אַחַת נוֹתֵן פֵּיאָה אַחַת שְׁתֵּי גֳרָנוֹת נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵּיאוֹת.
Traduction
Si l’on sème une espèce dans un champ, bien que l’on en fasse 2 granges, on n’en donne pourtant la pea qu’une fois; si l’on y sème 2 espèces, en fit-on un seul monceau, il faut donner pour chacune la pea. Mais si l’on y sème, p. ex., deux espèces de froment (142)C'est-à-dire, en général, 2 espèces de même nature, mais différent de qualité ou de couleur. Voir (Baba Batra 5, 6), il faut en donner 2 fois la pea si on les sépare en deux granges (143)La première est un peu verte, la seconde plus mûre et plus sèche., mais non au cas contraire. Reprise. Il arriva à R. Simon habitant de Miçpa (147)Voir Derenbourg, Essai, etc., p. 254., lorsqu’il eut ensemencé (2 espèces de blé dans son champ), de demander à R. Gamliel ce qu’il y avait à faire en ce cas (pour la pea). Comme ce rabbin ne savait que répondre, ils se sont rendus tous deux dans la chambre du tribunal (148)Littéralement: la salle des pierres de taille. Au sud du Temple, il y avait la salle des séances du Sanhédrin. pour demander la solution. -Je sais, dit Nahum le scribe (149)Il y a dans le texte: libellarius. Voir Babli, (Nazir 56b). d’après R. Measha, lequel le tenait de mon père, celui-ci des couples savants (150)On nomme ainsi ceux qui, à partir de Simon le juste, transmettaient les traditions. Voir Pirké (Avot, 1, 1) et suiv. et ces derniers prophètes, qu’en vertu d’une prescription ou tradition mosaïque sur le mont Sinaï, si l’on sème dans son champ deux sortes de froments, il faut en donner deux fois la pea lorsqu’on les sépare en deux granges, mais non au cas contraire.
Pnei Moshe non traduit
מתני הזורע את שדהו מין א'. מאיזה מין שהוא:
שני מיני חטים. כגון שחמתית או לבנה.
מתני נחום הליבלר. הסופר.
מן הזוגות. הם כל אותם הזוגות הנזכרים בפ''ק דאבות שקבלו שנים שנים עד מפי שמעון הצדיק והוא קיבל מהנביאים עד הלכה למ''מ.
הלכה: הַכֹּל מַפְסִיק לִזְרָעִים. מַה כּוֹתֵשׁ וְעוֹלֶה כְּמַכְתֵּשׁ אוֹ כּוֹתֵשׁ עַל גַּבֵּי גֶדֶר. מִן מַה סְעָר כּוֹתֵשׁ אֵין הַגֶּדֶר 12b כּוֹתֵשׁ. הָדָא אָֽמְרָה כוֹתֵשׁ עַל גַּבֵּי גֶדֶר.
Traduction
Cette séparation est-elle annulée si les branches grimpent le long du mur (138)Littéralement: s'enfoncent dans le mortier comme le pilon. et s’y attachent? Ou s’agit-il du cas où les branches s’entremêlent par dessus le mur (sans le toucher)? Comme il est dit: ''Les branches se touchent'', et non ''le mur est touché'', cela prouve qu’il s’agit du cas où les branches sont suspendues au-dessus du mur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מה כותש. בעיא היא מהו כותש ובאיזה ענין הוא כותש לפי שלשון כותש משמע זה ע''ג זה על דרך בתוך העלי במכתש ומספקא ליה אהייא קאי:
ועולה במכתש. אם הוא על שעולה במכתש שמלמעלה עולין ענפי האילן ומסתבכין זה ע''ג זה ואע''פ שאינן נוגעין ע''ג גדר ממש מ''מ כאחת נחשבין ואין הגדר שלמטה מהן מפסיק אותן:
או כותש על גבי גדר. או שצריך שיהיו ענפי אילן כותשין ונוגעין ע''ג גדר ממש דאז הוא דנחשבין כאחת:
מן מה סער כותש. כלומר דפשיט לה מן מה דקאמר אם היה שער כותש משמע דאם הגדר היה שער כותש קאמר דאי למעלה ואינן נוגעין בגדר א''כ אין הגדר כותש ומאי אם היה דקאמר הכי הול''ל ואם יש שער כותש אלא הדא אמרה כותש ע''ג גדר שצריך שיהו נוגעין על גבו ממש דאז לא חשיב הגדר להפסיק אותן. א''נ דפירוש הבעיא כך הוא דבעי מה כותש ועולה במכתש כלומר אם צריך שהגדר המפסיק יהא גבוה כ''כ עד שעולה במכתש והוא השער מן ענפי האילנות המסתבכין זה בזה:
או כותש ע''ג גדר. כלומר או דלא בעינן שיהא הגדר עולה עד השער אלא אפי' אם השער הכותש היא שנוגע בענפים המתפשטים ותלוים למטה ע''ג גדר סגי בהכי ופשיט לה מן מה דקתני אם היה שער כותש משמע דאם יש שם שער כותש סגי:
ואין הגדר כותש. וכלומר שא''צ להיות הנדר עצמו עולה בכותש. הדא אמרה כותש ע''ג גדר הוא דבעינן שיהא נוגע בו בלבד ולא שיהא עולה במכתש ועיקר:
הלכה: קָצַר חֵצִי אַגִּידוֹ וְחֵצִי שְׁמוּתִית לַעֲשׂוֹתָן גּוֹרֶן אֶחָד וְנִמְלַךְ וַעֲשָׂאָן שְׁתֵּי גֳרָנוֹת אֵינוֹ מַפְרִישׁ מִן הָאַגִּדוֹ עַל הַשְּׁמוּתִית לֹא בַתְּחִילָּה וְלֹא בְסוֹף. קָצַר חֵצִי הָאַגִּדוֹ וְחֵצִי הַשְּׁמוּתִית לַעֲשׂוֹתָן שְׁתֵּי גֳרָנוֹת וְנִמְלַךְ וַעֲשָׂאָן גּוֹרֶן אַחַת מַפְרִישׁ עַל הָאַגִּדוֹ שֶׁבְּסוֹף עַל הַשְּׁמוּתִית שֶׁבְּסוֹף. מִן הָאַגִּדוֹ שֶׁבַּתְּחִילָּה עַל הַשְּׁמוּתִית שֶׁבַּתְּחִילָּה. מַפְרִישׁ מִן הָאַגִּדוֹ עַל הָאַגִּדוֹ בְּשֶׁכִּילָּה אֶת שָׂדֵהוּ. אֲבָל אִם לֹא כִילָּה אֶת שָׂדֵהוּ אֲפִילוּ מִן הָאַגִּדוֹ עַל הָאַגִּדוֹ אֵינוֹ מַפְרִישׁ. קָצַר חֲצִי אַגִּדוֹ וְכָל הַשְּׁמוּתִית לַעֲשׂוֹתָן גּוֹרֶן אַחַת וְנִמְלַךְ וַעֲשָׂאָן שְׁתֵּי גֳרָנוֹת מַפְרִישׁ מִן הָאַגִּדוֹ עַל הָאַגִּדוֹ וְכָל הַשְּׁמוּתִית שֶׁשָּׁם נִפְטְרָה.
Traduction
Si l’on a moissonné la moitié du champ de coriandre (144)''Comp. Même série, (Maasser Sheni 4,1) ( 54d); Mishna, Baba Batra 5,8.'' et la moitié d’une autre espèce rougeâtre foncée, pour les réunir en une seule grange, et que, réflexion faite, on dispose séparément les 2 moitiés pour former deux granges, on ne peut pas se contenter de prélever la part de pea dans le champ de coriandre pour l’autre espèce, ni au commencement (lorsqu’on voulait les réunir en une grange), ni à plus forte raison à la fin (lorsque le tout a été divisé en 2 granges; la pea devra alors être donnée deux fois). Si l’on a moissonné une moitié de champ de coriandre et une moitié d’une autre espèce rougeâtre foncée, dans l’intention de les recueillir séparément en deux granges, et qu’après y avoir réfléchi, on les réunit en une seule grange, on peut prélever la pea d’une espèce de la fin pour l’autre de la fin, en raison de leur réunion définitive; et de même, dès le commencement la part prélevée d’un côté pour l’autre est valable (la fin le décide). On prélève la pea d’une sorte pour tout le reste, lorsque la moisson est achevée (145)On ne peut plus donner la péa régulière, et ce mode suffit.; mais, si elle ne l’est pas, on ne peut pas prélever la pea pour le tout, fût-ce de la même espèce (146)On a soin de laisser la péa sur ce qui est encore en épis.. Si l’on a cueilli la moitié du champ de coriandre et toute l’espèce foncée, dans l’intention de les réunir en une grange, et qu’après y avoir réfléchi, on les place séparément en deux granges, on laisse la pea dans le champ de coriandre, et toute l’autre espèce en est dispensée (considérant la première moitié comme annulée, ou brûlée, la pea servira pour le reste).
Pnei Moshe non traduit
גמ' קצר חצי איגדו וחצי איגדו וחצי שמותית. בזורע שני מינין חטים איירי. איגדו ובר''ש פ''ד ממע''ש גריס אגרו והכל א' ומלשון גורדלי הוא בפ' במה אשה (דף ס''ב) ביין גורדלי. לבן. או ביין חרדלי. שחור:
שמותית. כמו שחמתית כלומר שהיתה שדהו זרועה שני מיני חטין לבנה ואדומה וקצר החציה על מנת לעשות גורן א' ונמלך ועשאן שני גרנות אינו מפריש וכו':
לא בתחלה ולא בסוף. כלומר אפי' בתחלה לא כמו שאינו מפריש פאה אחת לבסוף וקמ''ל דלא אזלינן בתר מחשבתו שבתחלה לעשות גורן א' אלא אחר המעשה אזלינן והיינו אם נמלך קודם שיכלה את כל הקציר כדלקמן ואפי' אם הפריש מזה על זה בתחלה אינו כלום וצריך שיפריש בסוף מכל גורן וגורן בפ''ע:
קצר חצי האגדו וכו'. וכן איפכא דאפי' לקולא בתר מעשה אזלינן.
מפריש מן האגדו שבסוף וכו'. כלומר בין ממה שקצר בתחלה בין ממה שבסוף שהכל כמין א' הוא הואיל ועשה גורן א':
מפריש מן האגדו על האגדו. כלומר ואצ''ל שמפריש מן האגדו שבסוף על האגדו שקצר בתחלה ומשום דלקמיה נקט לה.
בשכילה את שדהו. ודוקא בשכילה לקצור כל שדהו בהא הוא דאמרינן דהולכין אחר מעשיו שעשה גורן אחד ומפריש ממין א' על חבירו:
אבל אם לא כילה את שדהו אפי' מן האגדו על האגדו אינו מפריש. כלומר שכילה לקצור את האגדו בלבד ולא כילה השמותית אינו מפריש ממנו כל זמן שלא כלה גם השמותית וטעמא דאי אמרת שיפריש ממין זה שכלה לקצרו על אותו המין בעצמו גזירה שמא יבוא להפריש ממנו גם על המין אחר שיאמר הרי דעתי לעשות אח''כ גורן א' משניהם ודי בפאה אחת על הכל ושמא אחר שיקצור כל השמותית יהא נמלך לעשות ממנו גורן אחר ונמצא שצריך ליתן פאה אחרת מהשמותית והוא יסמוך על פאה שהפריש מן האגדו על הכל ולפיכך אמרו שאפי' מן אותו המין לא יפריש עליו בעצמו עד שיכלה לקצור גם המין האחר ואז אם יעשה גורן א' נותן פאה אחת ואם ב' גרנות שתי פאות:
קצר חצי אגדו וכל השמותית וכו' וכל השמותית ששם נפטרה. ואע''ג שלא כלה כל השדה ועכשיו עושה שתי גרנות וא''כ היה צריך להפריש מכל מין ומין בפ''ע שאני הכא דכיון שכלה לקצור כל השמותית וגם החצי האגדו בשעה שהיה בדעתו לעשות גורן אחד הו''ל כמו שכלה את שדהו דהא מיהת מהשמותית כלה הכל וממין האחר החצי דכל מה דאמרינן דלא אזלינן בתר מחשבתו דוקא בשלא כלה שדהו משום מין מהמינין כדאיירי ברישא אבל אם כבר כלה מין אחד לגמרי וממין השני חציו כמו שכלה את שדהו מחשבינן ליה ובמה שהפריש מן האגדו פוטר הוא את כל השמותית:
גמ' אם באת הלכה תחת ידיך ואין את יודע מה טיבה. מה טעם של אותה הלכה:
רִבִּי מָנָא אָמַר זִמְנִין דַּהֲוֵי בָהּ בְּתוֹךְ אַ̇רְבַּע אַמּוֹת וְזִמְנִין דַּהֲוֵי בָהּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים בִּנְטוּעִין מַטַּע עֶשֶׂר לְבֵית סְאָה. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ וְהוּא שֶׁיְּהוּ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לְגֶדֶר וְהֵן שֶׁיְּהוּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים בֵּין נוֹף לְנוֹף בִּנְטוּעִין מַטַּע עֶשֶׂר לְבֵית סְאָה.
Traduction
R. Mena dit: pour une plantation d’arbres devant avoir dix plants par terrain de la contenance d’un saa, tantôt l’intervalle sera de 4 coudées (au sujet de la jonction), tantôt il sera seulement de dix palmes. Qu’entend-on par là (Comment justifier cette contradiction)? Cela signifie que, pour la séparation, l’intervalle entre le mur et les arbres doit être de 4 coudées; de plus, il doit y avoir au moins dix palmes entre un tronc d’arbre et l’autre (pour qu’il y ait séparation). Enfin la clôture dont parle la Mishna, est relative à la plantation d’arbres devant avoir dix plants
Pnei Moshe non traduit
זמנין דהוה בה בתוך ד''א. כלומר לפעמים אמרינן בדין הזה שצריך שיהיו נטועין האילנות בתוך ד''א להגדר דהואיל דאין רחוקין ד''א מן הגדר מחשבינן לענפי האילן המעורבין על גבו מכאן ומכאן לעשות אותן כשדה אינן אחת שאין כאן הפסק ולאפוקי אם היו אילנות רחוקין יותר מיכן להגדר לא מהני השער כותש למחשבינהו כאחת.
וזמנין וכו' כדמפרש ואזיל:
מה את ש''מ. מאי קאמר וד' אמות מאי נינהו:
ומפרש לה והוא וכו'. כלומר הא דקאמר זמנין דהוי בה בתוך ד''א היינו והוא שיהו בתוך ד''א לגדר וכדפרישית.
והן שיהו בתוך י''ט בין נוף לנוף. והא דקאמר דזמנין אמרינן בה שבלבד שיהו בתוך י''ט בין נוף האילן שבצד זה לנוף האילן שבצד זה היינו בנטועין מטע י' לבית סאה וזהו בנטיעות ילדות שדרכן ליטע אותן רצופין במטע י' לבית סאה כדאמרינן בפ''ק דשביעית ואילנות זקנות אמרינן שם דרכן להיות שלשה אילנות לבית סאה והלכך כיון דנטיעות הללו דרכן שיהו רצופין אם היה בין נוף שבאילן מצד זה לנוף שבצד (זה) תוך עשרה טפחים סגי בהו להיות שער הכותש מחשיב להו כאחת ולאפוקי יותר מי''ט דאז לא הוו רצופין ואין נחשבין כאחת אבל ברישא באילנות זקנות מיירי דדרכן להיות מפוזרין בשלשה לבית סאה הלכך עד ד''א מאילן שבצד הגדר הזה לאילן שבצד גדר השני מחשבינן להו כאחת ע''י שער הכותש טפי לא.
וְלֶחָרוּבִין כָּל הָרוֹאִין. מִי מְכַוֵּין לָהֶן אֶת הָרוּחוֹת. הָעִיר מְכַווֶנֶת לָהֶן אֶת הָרוּחוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן שֶׁל בֵּית רִבִּי הָיוּ לָהֶן אַרְבָּעָה בַדִּים לְאַרְבָּעָה רוּחוֹת הָעִיר וְהֵן נוֹתְנִין לְכָל בַּד וּבַד לְפִי רוּחוֹ.
Traduction
(139)Sans quoi, ce n'est pas un champ distinct, et le mur lui-même ne le séparerait pas.. Comment, pour les oliviers, peut-on déterminer chaque côté soumis à la pea? On les fixe d’après les points cardinaux de la ville. R. Yossé bar R. Aboun raconte comment l’on procédait chez Rabbi: l’on se servait de 4 pressoirs se rapportant aux 4 côtés de la ville, et on les plaçait parallèlement aux lignes de production.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מי מכוין להן את הרוחות. כלומר לאיזה רוחות הוא דקאמר אם לרוחות העולם הא לפעמים אין העיר מכוונת לנגד ד' רוחות העולם ומי מכוין להם בכל פעם לראות לפי רוחות העולם וליתן פאה אחת לרוח.
העיר. וקאמר דבאמת מה''ט אמרינן דלרוחות העיר הוא השיעור והעיר היא שמכוונת להם את הרוחות ואף שאינן מכוונות לרוחות העולם.
ארבעה בדים. שורות של אילני זתים.
לד' רוחות העיר וכו'. וכלומר דר' יוסי בר בון העיד שהיו נוהגין של בית רבי כן ולד' רוחות העיר הוא וכדאמרן:
הָיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת הָרִאשׁוֹנִים רוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִייִם וְהָאֶמְצָעִייִם רוֹאִין אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְאֵין הָרִאשׁוֹנִים רוֹאִין זֶה אֶת זֶה מַפְרִישׁ מִן הָרָאשִׁים עַל הָאֶמְצָעִייִם וּמִן הָאֶמְצָעִייִם עַל הָרָאשִׁים וְאֵינוֹ מַפְרִישׁ מִן הָרָאשִׁים עַל הָרָאשִׁים.
Traduction
Les caroubiers sont supposés réunis s’ils sont placés en vue les uns des autres''. En voici l’explication: s’il y a 30 arbres dont la première ligne (ou extérieure), est sise en vue de celle du milieu, et celle-ci voit aussi la dernière, mais dont une extrémité ne voit pas l’autre (par suite d’intervalle), il faut prélever la pea dans la première rangée, y comprenant celle du milieu, ou de celle-ci pour les extrêmes, mais on ne peut pas la prélever d’une rangée externe pour tout l’extérieur (les arbres du milieu ne forment pas une jonction suffisante pour une seule pea).
Pnei Moshe non traduit
שלשה. או שלשים אילנות:
הראשונים וכו'. כשעומד אצל הראשונים רואה הוא את האמצעיים וכן להיפך אבל אין נראין הראשונים שבקצה זה להראשונים שבקצה האחר אם אמרינן דהואיל ומהאמצעים רואין לכאן ולכאן האמצעיים מצרפן גם לשני הראשי' שבהצדדים לפאה אחת או לא וקאמר דאין האמצעיים מצרפן אלא מן הראשים על האמצעיים או מן האמצעיים על הראשים מפריש פאה אחת מאלו על אלו אבל מן הראשים על הראשים אינו מפריש ונותן פאה לאלו לעצמן ולאלו לעצמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source